חיסון משושה/מתומן בכלבים:
חיסונים בכלבים הינם מאוד חשובים כי עוזרים להגן עליהם מפני מחלות המסכנות את חייהם.
כשכלבלב נולד מערכת החיסון שלו עדיין לא בוגרת והוא חשוף למזהמים.
גור שיונק מאימו יונק את החלב הראשוני שנקרא קולוסטרום , אשר מכיל נוגדנים מהאם ועוזר להגן עליו במהלך השבועות הראשונים לחייו. גור שאינו יונק לא מקבל נוגדנים אלו והוא רגיש ופגיע יותר.
את סדרת החיסונים בכלבים מתחילים בגור כלבים בגיל 8 שבועות כאשר רמת הנוגדנים בגופו מתחילה לרדת ואז ניתן להחדיר את החיסון והגוף של הגור יחל ביצור נוגדנים בעצמו.
החיסונים בכלבים הינם נגד המחלות הבאות:
3 חיסוני בסיס (CORE VACCINATIONS):
פרוו – parvo :
המחלה נגרמת על ידי פרוווירוס והינה מסכנת חיים.מדובר בוירוס מאוד עמיד שחודר לגוף דרך הפה או האף כתוצאה ממגע עם צואה, שתן, הקאה או רוק של כלב נגוע.
בלוטות הלימפה בגרון הן הראשונות להפגע ומשם ממשיך הוירוס גם למעיים וגורם שם לכיבים וכתוצאה לשילשולים דמיים מסכני חיים ולהקאות. הוירוס חודר בהמשך גם למח העצם, שם הוא מדכא את יצור תאי הדם הלבנים אשר מגינים על הגוף מפני זיהומים.
לוירוס שתי צורות עיקריות – CPV1 , CPV2a/b/c
כיום ידוע שוריאנט CPV2c יכול להדביק חתולים (בחתלתלת) ועל כן על כלב החולה בפרוו להיות מבודד מכלבים וחתולים אחרים.
כלבלבת – canine distemper virus :
הוירוס חודר בד"כ לכלב דרך האף או הפה כתוצאה משיעול של כלב חולה.
בתחילה תוקף הוירוס את מערכת הנשימה (תוך 24 שעות מההדבקה) וגורם לסימנים של נזלת והפרשות מהעיניים, חום וחוסר תיאבון, שיעול ובהמשך דלקת ריאות.
הוירוס ממשיך ועובר גם לכבד וטחול ולמערכת העיכול ( תוך 6 יום) וגורם לסימנים של הקאות ,שילשולים וחום.
בהמשך (בין 1-3 שבועות מהדבקה) מגיע הוירוס לעור ולמערכת העצבים המרכזים וגורם לרעידות , חוסר שיווי משקל, חולשת רגליים, עוויתות, ויכול להדרדר עד למוות. כלבים שמחלימים עלולים להשאר עם סימנים עצביים לכל החיים. הוירוס יכול אף להתחבא לתקופה ארוכה במערכת העצבים ולגרום לסימנים עצביים אחרי שהכלב כבר החלים משאר סימני המחלה.
הפטיטיס (infectious canine adenovirus type 1) –
זהו וירוס הגורם למחלה סיסטמית בגוף הכלב. הוירוס מתרבה בתאי כבד וכך יכול לגרום לדלקת חריפה בכבד.
הוירוס מופץ דרך הפרשות הגוף כגון רוק, צואה ושתן. ישנה תקופת דגירה של 4-6 יום מבליעת ההפרשה הנגועה עד לסימנים בכלב. בגורים יש למחלה נטיה להיות חמורה יותר, בפרט אם מעורבת במחלות נוספות כגון כלבלבת או פרוו.
סימנים – חום גבוה, חוסר תיאבון,דיכאון, הקאות, שלשולים ( יתכן דמיים), כאב בטני, שיעול, הפרשות מהאף והעיניים, יתכנו דימומים מהאף ושטפי דם על העור ועוויתות.
בעבר הזן שניתן בחיסון היה CAV1 מוחלש , אך גרם לתופעות לוואי קשות ולכן קיום זן CAV2 הוא שניתן כנגד ההפטיטיס ומצליח למנוע את המחלה בצורה יעילה וללא תופעות לוואי.
חיסונים נוספים:
Canine parainfluenza
זהו אחד הוירוסים אשר גורם למחלת דרכי נשימה (infectious tracheobronchitis) המוכרת בשם " שעלת המכלאות".
ההדבקה נעשית בשאיפה של טיפות קטנטנות הנישאות האויר ממערכת הנשימה של כלב חולה.
הוירוס מתרבה בחלל האף, בפרינקס, בושט, בברונכים ובבלוטות הלימפה.
הסימן הנפוץ ביותר הינו שיעול יבש ("כאילו נתקע לכלב משהו בגרון), דלקת לחמית העין, דלקת חלל האף, ברונכיט קל. בכלבים צעירים יתכן סיבוך של המחלה לכדי דלקת ריאות.
לפטוספירוזיס – זהו חיידק אשר מדביק את הכלב על ידי מגע שתן נגוע בעור פצוע, פצעי נשיכה, מגע עם הפרשות מערכת המין , בליעת רקמות של בעל חיים נגוע(למשל חולדות, אשר רבות מהן נגועות בלפטוספירה) או שתיה ממקור מים המזוהם בחיידק.
משם החיידק עובר לזרם הדם ומשם לכליות , שם הוא מתרבה ומוביל לכשל כליות ולסכנת מוות. החיידק יכול לחדור בגוף גם לכבד, לטחול, למערכת העצבים ולמערכת המין.
הכלב מראה סימני חום, חולי כללי, הקאות, שתיה והשתנה מרובה ואף צהבת.
לפטוספירה היא זואונוזה – זאת אומרת שהיא יכולה להדביק בני אדם ומכאן חשיבות החיסון.
ישנם זנים רבים של לפטוספירה.
החיסון נותן הגנה כנגד 4 זנים (סרוברים) של לפטוספירה (Leptospira canicola ,L.icterohsemorrhagiae, L.grippotyphosa,L.pomona) ועוזר להוריד משמעותית את הסיכון לחלות במחלה.
חיסונים בכלבים צעירים:
באזורים מועדים החיסון הראשון שניתן לגורים בגיל 6 שבועות הוא כנגד נגיף הפרוו שהוא עמיד ומסכן חיים.
כעבור שבועיים, בגיל 8 שבועות ניתן חיסון משושה/מתומן ראשון ,כעבור חודש חיסון משושה/מתומן שני וכעבור עוד חודש חיסון משושה/מתומן אחרון, בגיל 16 שבועות ומעלה.
בבוגרים חיסוני הבסיס יכולים להינתן לכלב פעם ב3 שנים בעוד שחיסון נגד הלפטוספירה ניתן קבוע פעם בשנה.
לשאלות נוספות בנושא חיסונים בכלבים ניתן ליצור קשר עם מרכז וטרינרי ענבר.